הסוגיה הראשונה שעולה בקבוצה, ומופיעה כבר במפגש הראשון זה נושא של שייכות
- שאלה של הכללות, להיות חלק מהכלל או לא
סוגיית השייכות עולה כשאלה מרכזית בשניים - שלושה מפגשים ראשונים
- בשניים שלושה המפגשים הראשונים אנחנו יוצרים את הגבול מחוץ לקבוצה כך שתהיה קבוצה
- בשלב זה אנשים עדיין לא מובחנים בתוך הקבוצה, והם אוסף של פרטים
הגבול בין חוץ לקבוצה לתוך הקבוצה נקבע גם על ידי הסיטינג
מה קורה בקבוצה
- אנשים מגיעים בתחושת חוסר וודאות, מי האנשים האחרים? מה יהיה בקבוצה
- החוסר וודאות זה מעורר באנשים חשש, ועד חרדה
מדובר בתהליך מובנה
סוגית השייכות היא מובנית ואוניברסלית - זה משהו שהוא מובנה, אוניברסאלית
חשוב שכמנחים אנחנו נדע על כך. ונגיב בהתאם
התפקיד שלנו כמנחים בסוגיית השייכות
- התפקיד שלנו כמנחים, להרגיע את החרדה, לא ליצור עוד חרדה,
- להקטין את תחושת חוסר הוודאות, ליצור עוגן, ליצור ביטחון, מוגנות, אמון, שייכות.
ארכיטיפ האם
תפקיד המנחה, בצורה מודעות, להיות בתפקיד של האם המכילה, זמינה, מרגיעה . כלומר
- כמה שפחות לייצר את התסכול,
- כמה שיותר להזמין את האנשים, לקרב אותם,
- לתת להם את ההחוויה שיהיה בסדר
יש לעשות את זה בצורה מודעת
איך אפשר להיות בתפקיד האם
- הכירות, מעגל הכירות, מפחית חרדה
- תרגילים לא מאיימים
- לבדוק שאין משתתף שלוקח מידי את המקום ומאיים על המשתתפים האחרים
- לא תרגילי עומק גדולים מידי
- לא עבודה מאיימת או מעוררת תסכול
- כל דבר שהוא ידוע (להגיד מה הולך להיות), מפחית חרדה, לא מתסכל מידי הוא טוב
עוד על התפקיד של המנחה - והמטרה של הקבוצה = חיזוק המשותף
החיזוק של המשותף הוא מאוד חשוב, כי על המשותף, תוכל לצמוח השונות, שזה מה שאנחנו רוצים
כלומר המטרה של המפגשים הראשונים ליצור את המשותף, כך שבהמשך, תוכל להתאפשר שונות, כך שכל אחד יוכל לפתח את השונות שלו, שכ אחד יוכל לעשות את העבודה שלו
בסבב הפתיחה בהתחלה אפשר להצביע על המשותף שעולה.
אם לא תהיה קרקע משותפת בהתחלה, אז כל מה שיבנה אחר כך יכול להיות מזויף
